כמה להשאיר כקצבה חודשית וכמה למשוך כסכום חד פעמי בפרישה? והאם ההחלטה הזו היא רק לפי מה שחסר עכשיו?
אחד המושגים החשובים בפרישה הוא היוון. בפועל זו הבחירה להמיר חלק מהקצבה החודשית העתידית לסכום חד פעמי, כלומר לקחת חלק מההכנסה הקבועה לכל החיים ולהפוך אותה להון נזיל.
בפרישה אנחנו קובעים מה תהיה ההכנסה החודשית הקבועה שלנו, ומה יימשך כהון. זו החלטה שמשפיעה לשנים רבות קדימה.
חשוב לדעת שהיוון אינו בהכרח לכל החיים. לעיתים בוחרים בהיוון שמקטין את הקצבה לכל אורך החיים, ולעיתים ניתן לשקול היוון לתקופה מסוימת בלבד. כלומר, להפחית את הקצבה בשנים הראשונות של הפרישה ולקבל בגינה סכום חד פעמי גבוה יותר, ובהמשך לחזור לקצבה מלאה. האפשרות הזו יכולה להתאים למי שיודע שבשלב הראשון יהיו הוצאות גבוהות יותר, ובהמשך הצורך יקטן.
גם כאן אין פתרון אחיד. הבחירה בין היוון לכל החיים לבין היוון לתקופה צריכה להיעשות מתוך תכנון של שלבי הפרישה השונים.
הנטייה הטבעית היא להסתכל על הצורך המיידי. שיפוץ, עזרה לילדים, סגירת התחייבויות. אבל תכנון נכון מתחיל במבט רחב יותר.
איך ייראו ההוצאות בעוד כמה שנים.
האם נרצה לשמור רמת חיים יציבה גם כשנפסיק לעבוד לגמרי.
האם נצטרך גמישות להוצאות בלתי צפויות.
קצבה גבוהה יותר מעניקה יציבות ושקט לטווח ארוך.
סכום חד פעמי מעניק חופש תמרון.
האיזון ביניהם חייב להיות מותאם לחיים האישיים שלכם.
רק לאחר שמבינים את הצרכים בהווה ובעתיד, בוחנים את סוגיית המיסוי. משיכה לא מתוכננת עלולה ליצור מס מיותר ולהקטין את הסכום נטו. לעומת זאת, סדר נכון בין קצבה להון יכול לצמצם מס במסגרת ההטבות הקיימות.
אבל הסדר ברור. מתחילים מהחיים ומהצרכים, ורק אחר כך בודקים את המס.
לא בונים חיים לפי מס, אלא מתאימים את המס לחיים הרצויים.
היוון הוא כלי משמעותי. כשמשתמשים בו מתוך תכנון קדימה הוא משרת אותנו היטב. כשפועלים רק לפי הצורך העכשווי, עלולים לפגוע בהכנסה החודשית לשנים ארוכות.
אם אתם מתקרבים לפרישה או כבר בשלב קבלת ההחלטות לגבי קצבה והיוון, זה הזמן לעצור, לבחון את המשמעות של כל בחירה, ולבנות תכנון שיתאים לחיים שאתם רוצים לחיות לאורך שנים.
החלטה שנעשית מתוך ראייה קדימה ולא רק לפי הצורך של הרגע, היא הבסיס לפרישה יציבה, בטוחה ומתוכננת היטב.