הפנסיה נכנסת כל חודש.
אז למה בכל זאת צריך תקציב?

הפנסיה נכנסת כל חדש
אז למה בכל זאת צריך תקציב? 

 הפנסיה נכנסת כל חודש. אז למה בכל זאת צריך תקציב?

אחת התחושות הנעימות אחרי הפרישה היא שההכנסה הופכת, במקרים רבים, לצפויה יותר.

הקצבה נכנסת בכל חודש.
כבר אין תלוש שמשתנה בגלל שעות נוספות, בונוסים או היקף משרה.
לכאורה, קל יותר לדעת כמה כסף עומד לרשותנו.

אבל דווקא כאן עלולה להיווצר טעות:

ההכנסה אולי קבועה אך ההוצאות לא.

וזו אחת הסיבות לכך שתכנון פרישה נכון לא מסתיים בשאלה "כמה פנסיה אקבל בכל חודש?"

צריך לבדוק גם האם ההכנסה הזו באמת מתאימה לאופן שבו הכסף צפוי לצאת לאורך השנים.

לא כל ההוצאות מגיעות בכל חודש

כשמסתכלים רק על חשבון הבנק בחודש רגיל, אפשר לקבל תחושה שהכול מאוזן.

נניח שההכנסה החודשית לאחר הפרישה מספיקה להוצאות השוטפות: מזון, ארנונה, חשמל, תחבורה ושאר ההוצאות הקבועות.

אבל במהלך השנה מגיעות גם הוצאות אחרות.

ביטוחים שמשולמים אחת לשנה, חגים ואירועים משפחתיים, טיפולים ותיקונים בבית, הוצאות רכב, עזרה לילדים ולעיתים גם הוצאות בלתי צפויות.

ומעבר להן יש הוצאות גדולות יותר שעשויות להגיע אחת לכמה שנים: החלפת רכב, שיפוץ, סיוע משמעותי לילדים או הוצאה גדולה אחרת.

אם לא מביאים גם אותן בחשבון, אפשר לחשוב שהקצבה החודשית מספיקה, עד שמגיעה ההוצאה הגדולה.

לכן כדאי לחלק את ההוצאות לשלוש קבוצות

1. הוצאות שוטפות
הוצאות שחוזרות מדי חודש ואפשר להעריך אותן יחסית בקלות.

2. הוצאות תקופתיות ושנתיות
הוצאות שלא מופיעות בכל חודש, אבל בהחלט צפויות להגיע במהלך השנה.

גם אם הוצאה של 12,000 ₪ מגיעה פעם בשנה, מבחינת התכנון הכלכלי אפשר להתייחס אליה כאל צורך של כ־1,000 ₪ בחודש.

3. הוצאות גדולות עתידיות
כאן כבר מסתכלים כמה שנים קדימה.

האם צפויה החלפת רכב?
האם מתכננים שיפוץ?
האם רוצים להקצות סכום לעזרה לילדים?
האם יש הון שחשוב לשמור כעתודה ולא להשתמש בו למחיה השוטפת?

ההוצאות האלה לא חייבות לקרות, ולא תמיד ניתן לדעת מראש מה יהיה גובהן. אבל עצם ההתייחסות אליהן משנה את התמונה.

כדאי להביא בחשבון גם שלאורך שנות הפרישה עשויות להתווסף הוצאות בריאות שלא היו קיימות בעבר, ולכן נכון להשאיר בתכנון גם מרווח מסוים להוצאות שלא ניתן לצפות מראש.

ומה הקשר לתכנון פרישה?

כשאנחנו מתכננים פרישה, אנחנו לא רוצים לבדוק רק כמה כסף נצבר וכמה קצבה ניתן לקבל ממנו.

אנחנו רוצים להבין כמה הכנסה באמת תידרש לאורך שנות הפרישה, אילו מקורות עומדים לרשותכם, ואיך נכון לתכנן את השימוש בהם.

לפעמים יש לצד הפנסיה גם חסכונות, קופות, כספים הוניים או מקורות הכנסה נוספים. השאלה איננה רק כמה כסף קיים, אלא מה התפקיד של כל אחד מהמקורות האלה בתכנון הכולל.

וכאן נכנס גם נושא חשוב נוסף: המיסוי.

בפרישה עשויות להיות החלטות בעלות משמעות מס משמעותית: מיסוי הקצבה, קיבוע זכויות, ניצול הפטורים, מענקי פרישה וכספים שנרצה אולי למשוך בעתיד.

תכנון נכון של המיסוי יכול להשפיע על ההכנסה נטו שתישאר בידיכם, לא רק בחודש הראשון לפרישה, אלא גם בהמשך הדרך.

לכן תכנון פרישה טוב מחבר בין כמה שאלות:

כמה נצטרך בכל חודש?
אילו הוצאות גדולות צפויות לנו בהמשך?
כמה קצבה והכנסות נוספות יהיו לנו?
איזה הון כדאי להשאיר לעתיד?
ומהי הדרך הנכונה לנצל את הטבות המס והפטורים העומדים לרשותנו?

כי המטרה אינה רק לצאת לפנסיה עם קצבה.
המטרה היא לבנות תכנון שיאפשר לכסף שצברתם לשרת אתכם נכון לאורך שנות הפרישה.