קיים פער מעניין בין הדורות כשמדברים על עבודה ופרישה:
הצעירים של היום נוהגים להחליף מקומות עבודה בתדירות גבוהה – מחפשים עניין חדש, גיוון והתנסות. העבודה עבורם היא כלי להתפתחות אישית, לאו דווקא זהות קבועה.
לעומת זאת, מי שעבד עשרות שנים באותו מקום – רואה בעבודה חלק מרכזי מהחיים, היא יצרה מסגרת יומיומית, תחושת שייכות, משפחתיות, משמעות וחברים לדרך.
העבודה לא רק מקור פרנסה- אלא חלק מהזהות האישית. כששאלו : "מי אתה?"- התשובה הראשונה הייתה: "אני יעקב כהן, עובד בחברת …בתפקיד .."
ולכן, המעבר לפרישה מרגיש שונה:
אצל מי שהחליף עבודות – השינוי קל יותר, כי ממילא היו מעברים ותנודות לאורך הדרך.
אצל מי שהעבודה הייתה עוגן מרכזי – היציאה לגמלאות עלולה להיות מלווה בתחושת ריקנות, איבוד חברה ומסגרת וחוסר בהירות בהגדרה החדשה של "מי אני עכשיו".
הבשורה הטובה היא – אפשר להתארגן מראש:
- לשקול התנדבות במסגרת העבודה או בקהילה
- לפתח תחביבים ישנים או חדשים שתמיד נדחו ל"יום שאחרי"
- לבנות סדר יום חדש הכולל פעילות גופנית, חיי חברה ולמידה מתמשכת
ב־360+ אנו דואגים לשני הצדדים:
מצד אחד – ייעוץ פנסיוני ומיסויי שיבטיח את השקט הכלכלי.
מצד שני – חשיבה מנטלית מותאמת, כדי להפוך את התקופה הזו להזדמנות מלאה במשמעות וסיפוק.
פרישה היא לא סוף- היא התחלה של פרק חדש.
רוצה שנבנה יחד תוכנית מותאמת אישית, כלכלית ומנטלית- שתאפשר לך לצאת לפרישה בראש שקט ובחיוך?